לימודי מקצועות העזר הרפואיים

מקצועות העזר הרפואיים, הידועים גם כמקצועות הפרא- רפואה, הינם כלל המקצועות בעלי הבסיס התיאורטי והמדעי המוצק, אשר קשורים לטיפול רפואי אישי באדם, אך העוסק בהם אינו רופא. מקצועות אלו נחלקים לשתי קבוצות עיקריות – מקצועות המוסדרים בחוק, אשר העיסוק בהם דורש רישיון של משרד הבריאות, ומקצועות שאינם מוסדרים בחוק, והעיסוק בהם אינו מצריך רישיון זה. בין המקצועות המוסדרים בחוק ניתן למנות את האופטומטריה, טכנאות השיניים, השינניות, עובדי המעבדה הרפואית, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, דיאטניות, גנטיקה קלינית ועוזרי רוקחים.

המקצועות שאינם מוסדרים בחוק, אם כי חלקם נמצאים בתהליכי חקיקה מתקדמים, כוללים, בין היתר, את מקצועות הטיפול ביצירה ואמנות, כירופרקטיקה, קרימינולוגיה קלינית, סייעות לרופאי שיניים, פודיאטריה, מפעילי מכונות לב-ריאה ועוד. כפי שניתן לראות, לא כל המקצועות הקשורים לרפואה נחשבים כמקצועות עזר רפואיים – רב מקצועות הרפואה האלטרנטיבית אינם נחשבים ככאלה, שכן אין הם נשענים על תיאוריה מדעית, ואילו מקצועות מדעיים למהדרין, כמיקרוביולוג, לדוגמא, אינם נופלים תחת קטגוריית הפרא-רפואיים, שכן אין הם פגישות טיפוליות עם החולה / המטופל.