1-800-780-760
בית הדין הארצי קבע - יש לשלם למתמחים על עבודתם!
מתמחים הם עובדים הנמצאים בתקופת הכשרה, תוך קבלת הדרכה מבעל מקצוע ותיק. המתמחה מקבל בסיום תקופת ההכשרה רישיון לעיסוק במקצוע. לרוב, התמחות נדרשת במקצועות בהם אין די ברקע תיאורטי ויש צורך בהיכרות עם השטח והכשרה מעשית לאחר סיום ההכשרה העיונית (במקצועות כגון עריכת דין, ראיית חשבון, פסיכולוגיה, רפואה, מדעי התזונה ועוד) .
בשנת 2007 קבע בית הדין הארצי כי גם למתמחים מגיע שכר, גם אם הוחתמו על טופסי ויתור.
בשנת 2007 קבע בית הדין הארצי כי גם למתמחים מגיע שכר, גם אם הוחתמו על טופסי ויתור.
קבלת שכר כזכות בסיסית
בשנת 2007 לאחר דיון מעמיק קבע בית הדין הארצי כי על עו"ד לשלם שכר מינימום למי שהיה מתמחה במשרדו, על אף שאותו עורך דין החתים את המתמחה בכל חודש מחדש והן בסיום תקופת ההתמחות על טופס ויתור על שכר.
בקביעת בית הדין נאמר כי אותו מתמחה היה עובד של עו"ד לפי כל מדד של קיום יחסי עובד-מעביד ולכן דינו יהיה כדין עובד מן המניין באותו מקום עבודה.
בית הדין ציטט הלכה של בית הדין הארצי לפיה הזכות לקבל שכר מינימום היא "זכותו של עובד, לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור", חוק שכר מינימום נועד על מנת "למנוע ניצול קבוצות עובדים, כגון מתמחים אצל יועצי מס" ו-"להגן על העובד מפני עצמו". לפיכך, גם אם המתמחה חתם על ויתור, אין חתימתו קבילה.
בוגרים רבים הנמצאים בשלב חיפוש אחר התמחות מוכנים לעשות כמעט הכל על מנת למצוא התמחות טובה וכמה שיותר מהר. בוגר שלא מוצא התמחות לא יכול, למעשה, להשלים את הכשרתו ולהתחיל לעבוד במקצוע. לפיכך, ישנה תופעה בה הבוגרים מוכנים להתנדב את תקופת התמחותם ולותר על זכותם הבסיסית לשכר. הכל על מנת שיהיה להם מקום התמחות.
הבוגרים נמצאים, במקצועות רבים, בין הפטיש לסדן. מצד אחד אם ידחו את ההתמחות עד שימצאו ויתקבלו למקום המציע יחס הוגן, שכר מינימום (לפחות) והכשרה משמעותית הם עלולים לבזבז זמן רב ואפילו להפסיד שנה ויותר בחוסר מעש. מצד שני, אם הם אינם מעוניינים לבזבז את הזמן, אלא להתחיל בהתמחות והכשרה מעשית ישר עם סיום לימודיהם האקדמיים הם עלולים למצוא את עצמם מתפשרים, וכאמור מוותרים על זכויות בסיסיות.
בית הדין הארצי יצא על מנת להגן על המתמחים מפני התנאים והאתגרים המוצבים בפניהם בבואם לחתום על הסכם התמחות.
בקביעת בית הדין נאמר כי אותו מתמחה היה עובד של עו"ד לפי כל מדד של קיום יחסי עובד-מעביד ולכן דינו יהיה כדין עובד מן המניין באותו מקום עבודה.
בית הדין ציטט הלכה של בית הדין הארצי לפיה הזכות לקבל שכר מינימום היא "זכותו של עובד, לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור", חוק שכר מינימום נועד על מנת "למנוע ניצול קבוצות עובדים, כגון מתמחים אצל יועצי מס" ו-"להגן על העובד מפני עצמו". לפיכך, גם אם המתמחה חתם על ויתור, אין חתימתו קבילה.
בוגרים רבים הנמצאים בשלב חיפוש אחר התמחות מוכנים לעשות כמעט הכל על מנת למצוא התמחות טובה וכמה שיותר מהר. בוגר שלא מוצא התמחות לא יכול, למעשה, להשלים את הכשרתו ולהתחיל לעבוד במקצוע. לפיכך, ישנה תופעה בה הבוגרים מוכנים להתנדב את תקופת התמחותם ולותר על זכותם הבסיסית לשכר. הכל על מנת שיהיה להם מקום התמחות.
הבוגרים נמצאים, במקצועות רבים, בין הפטיש לסדן. מצד אחד אם ידחו את ההתמחות עד שימצאו ויתקבלו למקום המציע יחס הוגן, שכר מינימום (לפחות) והכשרה משמעותית הם עלולים לבזבז זמן רב ואפילו להפסיד שנה ויותר בחוסר מעש. מצד שני, אם הם אינם מעוניינים לבזבז את הזמן, אלא להתחיל בהתמחות והכשרה מעשית ישר עם סיום לימודיהם האקדמיים הם עלולים למצוא את עצמם מתפשרים, וכאמור מוותרים על זכויות בסיסיות.
בית הדין הארצי יצא על מנת להגן על המתמחים מפני התנאים והאתגרים המוצבים בפניהם בבואם לחתום על הסכם התמחות.
מודעה
