תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית

לימודי תואר שני בפסיכולוגיה מאפשרים לבוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה להתמחות בתחומי הפסיכולוגיה אליהם הם מתחברים ובהם ירצו לעסוק. למעשה, על אלה המעוניינים להיות פסיכולוגים מחוייבים לסיים תואר שני בפסיכולוגיה לפחות. בין תחומי ההתמחות המבוקשים בלימודי תואר שני בפסיכולוגיה ניתן למנות פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה תעסוקתית, פסיכולוגיה שיקומית וגם פסיכולוגיה חינוכית. 

לימודי תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית מבקשים להכשיר את הסטודנטים בתחומים כמו: אבחון, טיפול, התערבות, וכן קידום התפתחותם התקינה של ילדים ונוער במערכת החינוך. הפסיכולוג החינוכי, כיאה לשמו, עוסק בקשרים שבין המערכת החינוכית ובין הפרט הנמצא בה. מכאן שתחומי אחריותו ועבודתו של הפסיכולוג החינוכי הם רבים. בנוסף לכך, הוא אחראי על אבחון, הערכה ומיון תלמידים במטרה להתאים עבורם מסגרת חינוכית מתאימה. עוד עוסק הפסיכולוג החינוכי בתכנון וביישום של תכניות סיוע לילדים הזקוקים להתערבות זו או אחרת, תכנון תכניות מניעה (לדוגמא מניעת נשירה מהלימודים או אלימות); ייעוץ ותמיכה לצוות הבית ספרי וייעול העבודה החינוכית; ייעוץ ותמיכה להורים, הן ברמה פרטנית והן ברמה קבוצתית ועוד.
 

תואר שני בפסיכולוגיה נחשב לאחד התארים המתקדמים היוקרתיים והמבוקשים ביותר בישראל. בכל שנה סטודנטים רבים מתחרים על קבלה ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. אולם, התמחות זו אינה ההתמחות היחידה הפותחת בפני בוגריה את האפשרות לקריירה טיפולית, שכן גם מסלול ההתמחות בפסיכולוגיה חינוכית מאפשר לבוגריו לעסוק בטיפול.

פסיכולוגיה חינוכית הינה התמחות מבוקשת ונחשקת בשוק העבודה וכן גם בקרב סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה, או סטודנטים המעוניינים לעשות הסבה לתחום הפסיכולוגיה החינוכית. בשונה מפסיכולוגים המתמחים בפסיכולוגיה שיקומית, קוגנטיבית או רפואית, הפסיכולוגים החינוכיים מקבלים הכשרה נוספת- מעמיקה ונרחבת בתחום החינוך. לימודי תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית יכשירו אתכם לעבודה בתחום רב גוני ומעניין וכבוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה, או במדעי החברה, הידע, המיומנויות והכלים הרבים אותם, תרכשו בתואר השני ובהם תוכשרו, יסייעו לכם בבניית קריירה בתחום. בוגרי תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית יוכלו להשתלב באקדמיה בתחומים כמו: חקר תהליכים חינוכיים מזויות התבוננות בפרט, תוך בחינת השתלבותו במסגרות ארגוניות חינוכית וכן, באבחון והערכת יכולתם של תלמידים להשתלב במסגרות חינוכיות. 

 

תנאי הקבלה ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית משתנים ממכללה למכללה וזאת בהתאם לדרישותיו של כל מוסד. אולם, ישנן דרישות סף דומות ואף זהות בקרב מכללות רבות: תואר ראשון בפסיכולוגיה (או במדעי ההתנהגות) בממוצע ציונים 90 לפחות, ציון  100 לפחות במבחן המתא"ם, הצגת המלצות אקדמיות ומעשיות, הגשת מסמך הצהרת כוונות, קורות חיים ועמידה בריאיון אישי- הבוחן את התאמת המועמד ללימודי התחום ולעיסוק בו.

יתכנו דרישות נוספות.

לימודי תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית נמשכים כשנתיים, כאשר במסלול מחקרי עם תזה יכולים הלימודים להימשך כארבע שנים. במהלך השנתיים יעברו הסטודנטים קורסים רבים בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך: עבודת הפסיכולוג במערכת החינוך, פסיכו דיאגנוסיטקה של לקויות למידה והפרעת קשב, היסודות הפסיכולוגיים של לקויות הלמידה ועוד. בנוסף הסטודנטים יתנסו בפרקטיקום, כלומר הכשרה מעשית במערכת החינוך ובגופי חינוך אחרים, שם יתנסו בהערכה, אבחון, טיפול ועוד. 

לימודי פסיכולוגיה חינוכית כוללים, לצד הכשרה עיונית ותיאורטית מקיפה ומעמיקה, הכשרה מעשית איכותית, כלומר, הכשרה מעשית- פרקטיקום\סטאז' בבתי סיפור ומרכזי למידה וחינוך בקהילה. כך שבסיום הלימודים אוחזים הבוגרים במיטב הידע, המיומנויות והכלים הדרושים לפסיכולוג חינוכי איכותי. חלק מהמכללות והאוניברסיטאות בתחום אף מציעות לסטודנטים לבחור תת התמחות ולהתמקצע בתחומים המעניינים אותם ביותר. המוקדים הנפוצים בלימודי הפסיכולוגיה החינוכית הינם: לקויות למידה ופסיכולוגיה חינוכית לגיל הרך.

במכללות רבות כוללים לימודי פסיכולוגיה חינוכית את הנושאים הבאים: שיטות מחקר, עבודת הפסיכולוג במערכת החינוכית, פסיכודיאגנוסטיקה של ילדים ונוער, יסודות פסיכולוגיים של לקויות למידה, פסיכופתולוגיה בילדים ונוער, טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT, התמודדות עם מצבי משבר, מוח ולמידה, הדרכת הורים, בנייה והתאמת תכניות טיפול, אתיקה מקצועית, בית הספר והקהילה כסביבה רגשית-חינוכית ועוד שלל נושאי לימוד מרתקים.

בוגרי תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, אשר יעמדו בהצלחה בכל דרישות הלימודים: סיום חובות שמיעה, הצלחה במבחנים, הגשת עבודות וסמינריונים, השלמת חובת הפרקטיקום וכדומה, יהיו זכאים לקבל תעודת תואר שני – מוסמך בפסיכולוגיה חינוכית MA, מטעם המוסד להשכלה גבוהה בו השלימו את חובת לימודיהם.

בוגרי התואר יוכלו להשתלב כפסיכולוגים חינוכיים (במידה ועברו התמחות והוכשרו כפסיכולוגים חינוכיים) במסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות רבות ומגוונות בהן: מסגרות טרום בית הספר, מסגרות החינוך המיוחד, מוסדות פרטיים וארגוני המגזר השלישי הנותנים מענה לילדים, להורים ולסגל במערכת חינוכית; וכן במסגרות הבריאות. הפסיכולוגים החינוכיים פועלים בחסות הרשויות המקומיות במסגרת שפ"ח- שירות פסיכולוגי חינוכי; וכן תחת חסותו של אגף שפ"י- שירות פסיכולוגי ייעוצי- שבמשרד החינוך.

אם בתום התואר השני תהיו מעוניינים לקדם את הקריירה שלכם בפסיכולוגיה- דוקטורט יכול להתאים לכם מאוד. דוקטורט בפסיכולוגיה היא תוכנית מאתגרת אך מתגמלת שיכולים לפתוח דלתות רבות הזדמנויות קריירה.

ישנן אפשרויות רבות ללימודי דוקטורט בפסיכולוגיה, כגון: דוקטורט לפילוסופיה בפסיכולוגיה (PhD), דוקטורט בפסיכולוגיה (PsyD), ודוקטורט בפסיכולוגיה וחינוך (Edd) וכדומה. התכניות רבות ומגוונות והמבוקשות שבהן הן ב: פסיכולוגיה קלינית, חינוכית וייעוץ. בוגרי הדוקטורט בפסיכולוגיה יוסמכו לעבוד בסביבה קלינית, לאבחן ולטפל בהפרעות נפשיות, לערוך בדיקות והערכות פסיכולוגיות ועוד. במסגרת הדוקטורט בפסיכולוגיה PhD, הדוקטורנטים יידרשו לכתוב מחקר בעל חשיבות ותרומה למחקר בתחום. דוקטורים לפסיכולוגיה יכולים להשתלב באקדמיה, במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי.